נצפים ביותר
נושא נבחר
ראיון עם עו"ד אלי אבוטבול
"המושבה עלולה להפוך למאורת-סמים!"
הוארך מעצר החשודים בניסיון החיסול של תושב עתלית
הישג למועצת זכרון יעקב: תוכנית הבנייה בפארק היין תהפוך ל"מחיר למשתכן"
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > המורה של המדינה לירן שגיא
4 למאי 2018
המורה של המדינה לירן שגיא
מיכל כהן-אלדן, 2018-05-04 - 10:00

 שגיא - מורה לחינוך גופני מבית ספר ״החורש״ בזכרון יעקב קיבל בשבוע שעבר את פרס המורה המצטיין במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, שר החינוך מר נפתלי בנט, מנכ״ל משרד החינוך מר שמואל אבואב ומנהל מחוז חיפה ד״ר סער הראל באירוע שהתקיים בבנייני האומה בירושלים תחת הכותרת ״הוקרה ל-70 שנות חינוך״. 

כל הזכויות שמורות

 צילום:דוברות מחוז חיפה

 
“הצטיינות ומצויינות אלה ערכים שאתה מקנה לתלמידיך ולסביבה הבית ספרית כדרך חיים. אין ספק כי אות ההצטיינות ניתן לך בהלימה מלאה לעשייתך החינוכית בכלל ובתחום החינוך הגופני בפרט. בשם המועצה המקומית אני מודה לך על עשייתך. המשך בדרכך״ כך בירכה אותו מנהלת מחלקת החינוך ד״ר מרים פאנויאן עם קבלת הפרס.
 
החינוך הגופני עבר תמורות במערכת החינוך הישראלית והיום הוא מקצוע ליבה ומשמש מרכיב חשוב בתרבות הפנאי שלנו וראש חץ בהקניית ערכים, כגון: סובלנות, הגינות, שיתוף פעולה, עזרה הדדית, כיבוד הזולת ומניעת אלימות והפנימו את חשיבותה של הפעילות הגופנית ואת תרומתה לגוף ולנפש, בדרכו המיוחדת משמש המורה לחינוך גופני לירן שגיא דוגמה ומופת לתלמידות ולתלמידים.
 
לירן שגיא, בוגר הוראת החינוך הגופני במכללת וינגייט, בן 38, נשוי ואב לשניים, תושב חדרה. הוא מורה לחינוך גופני, מחנך ורכז שכבת ח’ המלמד מזה 10 שנים בבית ספר "החורש" בזכרון יעקב. ללירן השפעה חינוכית ספורטיבית רבה על תלמידיו, בהתנהגותו הספורטיבית, בשמירה על אורח חיים פעיל ובריא ובנועם הליכותיו הוא משמש דוגמה אישית חיובית. בשיעורי החינוך הגופני לירן מגלה יצירתיות וחדשנות רבה. הוא מעלה את שיעורי החינוך הגופני לרמה ערכית וביצועית גבוהה ומצליח לגרום לתלמידיו למצות את הפוטנציאל האישי שלהם. תלמידיו פועלים בהתלהבות רבה וניכר שרכשו הרגלי עבודה ומשמעת עצמית. הוא מחדיר בהם מוטיבציה ואחריות אישית. ההורים שותפים נאמנים לדרכו והם מביעים הערכה רבה לשיעוריו של לירן ולפועלו. לירן מורה שחרט על דגלו ללמד מתוך הנאה שתגרום להנעה, יזם והקים את מועדון הספורט הבית ספרי שמקיים פעילות פעמיים בשבוע של ליגת הכדורעף ותחרויות ניווט. 
 
במסגרת תפקידו כחונך מורים סטאז׳רים נוצרו קשרים ספורטיביים עם בתי ספר אחרים ובעקבות כך השתתפות בטורנירים משותפים - טורניר כדורסל ע״ש איתי שרון וטורניר ע"ש ״אמיר מי-טל״, טורנירים שסחפו את כלל בתי הספר בישוב לשיתוף פעולה ספורטיבי תוך שהוא הופך את הטורנירים הללו למסורת ישובית. לירן הקים את מגמות הספורט בבית הספר ויוזם ושותף פעיל בפרויקטים של משרד החינוך כמו גם בפעילות ישובית בשיתוף פעולה עם עמותת "זמארין".
 
ספר על תפקידך כמורה לחינוך גופני - היכן למדת? מהי האג׳נדה החינוכית שלך?
את הוראת החינוך הגופני למדתי בוינגייט לפני כחמש עשרה שנה, מעט אחרי שהשתחררתי מהצבא. ללימודים הגעתי אחרי כשנה של עיסוק באימון כדורסל (למדתי לתעודת מדריך ואימנתי במספר מועדונים), ענף בו שיחקתי מאז גיל החטיבה. כשהשתחררתי מהצבא היה לי ברור שאמשיך לעסוק בספורט, ומכיוון שהבנתי עוד לפני הגיוס ששחקן מקצוען לא אהיה החלטתי לפנות לאימון. עם האוכל בא התיאבון, וכאמור לאחר כשנה של עיסוק באימון עמדתי בפני צומת דרכים – האם להמשיך ללימודי תעודת מאמן (התעודה הבכירה בענף), או ללכת עד הסוף וללמוד תואר ראשון. לשמחתי, תוך כדי ההתלבטות, מ"מ מהמילואים הציע לי עבודה כמדריך ספורט בבית הספר בו לימד (בי"ס פרטי, ללא תקן למורה לחנ"ג). מיד התאהבתי בהוראה - היכולת להגיע למספר רב של ילדים, ללא תלות בענף יחידני קסמה לי, ובו במקום החלטתי להירשם ללימודי הוראה, החלטה שאני שמח עליה עד היום (ובלי קשר – במסגרת הלימודים השלמתי גם את תעודת המאמן, והיום במקביל להוראה אני מנהל את מועדון הכדורסל של מועצת מנשה, כך שהכדורסל לא התרחק ממני).
 
כמורה אני מאמין שהילד הוא מרכז ההוראה, ולכן חשוב להיות קשוב אליו, ולעזור לו להבין מדוע ולמה הוא עושה מה נדרש ממנו, ולא רק בדרך של ציות וציווי. אני מאמין גדול בהצבת גבולות ברורים, שבזכותם הילד לומד להכיר ולהעריך אותך כמבוגר משמעותי עם קו ברור ומכאן לסמוך עליך. לאחר שש שנות הוראה זכיתי במתנה נוספת שהיא חינוך כיתה והובלה של מגמת חינוך גופני, מגמה (ובכלל מגמות ההעשרה של החורש) שהיא ייחודית לבית הספר בתוך הישוב. החינוך פתח לי פתח נוסף לראות ולחוות את התלמידים, ולהבין תהליכים שהם גדולים מהשיעור או המקצוע הבודד.
 
בית ספר החורש בזכרון יעקב- מה המקום של החינוך הגופני בבית הספר?
בבית הספר "החורש" זכיתי לעבוד תחת שתי מנהלות – מימי וקסלר וגלית כץ -ששתיהן מכהנות היום כמפקחות במשרד החינוך. אני אומר שזכיתי כי שתיהן הוקירו את מקצוע החינוך הגופני וחשיבותו, ועזרו לי למצב אותו כמשמעותי ומוביל בבית הספר. בארבע שנות השותפות עם מימי- הצעדנו את בית הספר לזכייה בפרס הצטיינות ארצי שבא בעקבות הקמת מועדון הכדורעף הבית ספרי, ייסוד מפגשי ספורט יישובים, הטמעה בעין ונראות בית ספרית דרך תמונות, מיצגים וגרפיטי מעודד פעילות, במעש (צעידות חודשיות, ימי ספורט ועוד) של הפעלות הילדים וכו’, ובשש שנים עם גלית זכיתי להקים את מגמת החינוך הגופני ומיצובה כמשמעותית בחיי החטיבה. ראוי לציין שתהליכים אלו דורשים משאבים אדירים מבית הספר, ועל אף שהיום ישנן שתי מגמות מקבילות, ובית הספר כולו מפנה משאבים לעוד ועוד תהליכים, החינוך הגופני והספורט היו הראשונים שפרצו את הדרך ושינו דפוסי חשיבה.
 
בחירתך בפרס המורה המצטיין - ספר כיצד נבחרת ומהי תחושתך?
לפרס ההצטיינות - הן המחוזי והן של נשיא המדינה הגעתי בסוג של מקרה. המפקחת הישירה שלי - ד"ר אילנה ארליך ציינה בפני ובפני מנהלת בית הספר גלית שישנו קול קורא וראוי שאגש אליו. מטבעי - אני משתדל להיות צנוע ועם רגליים על הקרקע, ביצעתי את מה שהנחו אותי (תגיש טופס כזה או אחר) ולא מעבר. לשמחתי הרבה, הן המפקחת והן המנהלת לא ״שקטו על השמרים״ וישבו לי חזק על הראש, מה שהוביל אותי לתהליך מרתק של בחינה עצמית ושיקוף של העשיה בבית הספר. בכל פעם שכתבתי פרק אחד בפורטפוליו, הן שאלו אותי - ומה עם זה? ומה עם ההוא? וכך יצא שנזכרתי עוד ועוד במה שעשיתי בעשר השנים האחרונות והעליתי על הכתב מסמך שהגיע לכ-200 עמודים וגרם לי גאווה גדולה. אני מניח שמי שראה את העשייה דרך הכתוב חשב שאני ראוי לציון, ומכאן הגעתי לפרס.
 
ילדי ישראל הם בין הילדים הכי שמנים בעולם. כיצד מעודדים ילדים לעסוק בספורט ואיך מטפלים בילדים שסובלים מעודף משקל?
עודף המשקל בגיל הצעיר הוא הקטן שבבעיותינו. הקושי האמיתי של הילדים הוא חוסר העיסוק בפעילות פנאי ולא פעילות חוגית, שהינה פעילות בתשלום שלרוב נעשית בהכרח כזה או אחר ובמבחן הזמן (בעיקר בגיל הבוגר של אחרי הצבא) לא תופסת. אם נחבר לזה את תרבות המסכים, אנו עומדים בפתחה של מגפה. הדרך היחידה לתקן את זה היא ללמד את הילדים דפוסי התנהגות פנאי – להחזיר אותם להיות ילדים שמשחקים בחוץ. בהוראת החינוך הגופני אני משתדל לחשוף אותם לכלי עבודה עממים שניתן להשתמש בהם בבית, לשלב את הסלולאר בפעילות היומיומית שלהם ולדרוש מהם לעסוק בפעילויות ספורט לא שגרתיות (כגון הגשת תרגיל קרקע בהתעמלות).
 
כיצד אתה מתמודד עם מתבגרים וכיצד אתה מטמיע בהם את אהבת הפעילות הגופנית ואורח חיים בריא?
גיל ההתבגרות הוא אכן גיל מאתגר, שדורש התייחסות ספציפית. בגיל הזה הדימוי העצמי והגופני שלהם סובל מתנודות רבות וחשוב לשמר את הרצון לתנועה. ראשית – במעבר מהיסודי לחטיבה צוות החנ"ג מציב רף של דרישת כושר, שמבלי לעמוד בו התלמיד מתקשה לקבל ציון עובר. זה, לצד כלי עבודה סלולאריים, עבודה בכיתה מול אימון כושר מוקרן ועוד כלים כהנה וכהנה עוזרת להניע את הילדים לכדי פעולה. מימד נוסף קריטי הוא גיוס הבית וההורים לתהליך. עד כמה שבני הנוער "בועטים" בעולם המבוגרים, הם קשובים לו ומעריכים, ולכן עידוד מבית והבנה שהדרך שאנו מקנים להם נכונה הם כרטיס הכניסה שלנו לעולמו של הילד. לאורך השנים נתקלתי לא מעט בהתנגדויות או הערות של הורים על רף גבוה מידי וכו’. שיחות והבהרות שבניית כושר היא תהליך, ושהבית צריך להיות מעניק ומחבק, עזרו לי לא מעט להרים תלמידים שהתקשו אפילו בעליית מתח אחד לסיים את החטיבה כמצטיינים, והיום אני כשאני שומע שהם מתגייסים ליחידות מובחרות בצבא ומוקירים לי סוג של תודה, זה מחמם לי את הלב.
 
מה היית מברך את המדינה לשנת השבעים שלה?
החינוך הגופני במדינת ישראל השתנה בדיוק כמו המדינה – מהתעמלות הישרדותית של הכנה לצבא, להוראה מוכוונת עידוד לתנועה ומשיכה מהמסך. אני מאחל למדינה שלנו שתדע למנף את איכות הנוער, הראש היצירתי וכלי העבודה המדהימים שיש לנו (הרי אנחנו – סטארט אפ ניישן) בכדי לקדם את תנועת הגוף ובריאות הנפש. זו, אני מאמין, הדרך אל האושר.
 
 
"הדרך היחידה לתקן את זה היא ללמד את הילדים דפוסי התנהגות פנאי – להחזיר אותם להיות ילדים שמשחקים בחוץ. בהוראת החינוך הגופני אני משתדל לחשוף אותם לכלי עבודה עממים שניתן להשתמש בהם בבית, לשלב את הסלולאר בפעילות היומיומית שלהם ולדרוש מהם לעסוק בפעילויות ספורט לא שגרתיות (כגון הגשת תרגיל קרקע בהתעמלות)"
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הוצא צו-מניעה זמני נגד הפעלת ה’הוסטל’!
ראיון עם זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב
חגיגות העשור לבית ספר תיכון דתי לבנות ׳פלך׳ בזכרון יעקב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוצא צו-מניעה זמני נגד הפעלת ה’הוסטל’!
ראיון עם זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב
חגיגות העשור לבית ספר תיכון דתי לבנות ׳פלך׳ בזכרון יעקב
ערב הוקרה יוצא דופן לאנשי החינוך