מחקר מקיף חדש בהובלת נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי ממכון אגם, חושף נתונים מדאיגים על השפעת מלחמת עזה על הקיטוב החברתי והפוליטי בחברה הישראלית. המחקר, שנערך בשיתוף חוקרים מובילים מארבע אוניברסיטאות בישראל, מצביע על מגמה מטרידה: במקום לחזק את הלכידות החברתית, המלחמה דווקא העמיקה את הקרעים בחברה הישראלית והגבירה את האמונה בתיאוריות קונספירציה.
רקע המחקר
צוות המחקר בראשות ניר, שכלל חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ומוסדות נוספים, עקב אחר עמדותיהם של 4,000 משיבים המייצגים את החברה היהודית בישראל. החוקרים החלו את המחקר באוגוסט 2023, ושבוע לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, חזרו לכ-2,000 מתוך המשיבים המקוריים.
"ההקפדה על חזרה לאותם משיבים היא יתרון מתודולוגי משמעותי," מסביר ניר. "זה אפשר לנו לבחון את ההשפעה החיה של אירועי המערכה על עמדות הציבור, ולעקוב אחר התפתחויות לאורך זמן במהלך המלחמה."
הצוות המשיך לעקוב אחר המשיבים במשך 28 פעמים (בממוצע כל עשרה ימים) מאז פרוץ המערכה, מה שאפשר לחוקרים לזהות מגמות ארוכות טווח.
אמונה בתיאוריות קונספירציה
אחד הממצאים המטרידים ביותר במחקר נוגע לאמונה בתיאוריות קונספירציה בקרב הציבור היהודי בישראל. הנתונים מצביעים על כך שפחות ממחצית מהציבור היהודי בישראל שולל מעורבות של גורמים ישראלים במתקפת חמאס, וכרבע מהציבור מאמין בכך.
"גילינו שהאמונה במעורבות ישראלית לא התמתנה לאורך חודשי המערכה הביטחונית," מציין ניר. "זה ממצא מדאיג ביותר, במיוחד כשבוחנים את הקונספירציות הספציפיות יותר."
המחקר בחן בנפרד קונספירציות נגד גורמי ביטחון, המרכז-שמאל והימין. בין היתר נשאלו המשתתפים האם הם מאמינים כי:
המחדל של מתקפת חמאס ב-7.10 תוכנן על ידי בכירי הצבא כדי להביא להדחתו של ראש הממשלה
בכירים לשעבר בצבא ובמערכת הביטחון סייעו לחמאס בהתקפה
אהוד ברק יזם או לקח חלק במתקפת חמאס
גורמים הקשורים למחאה נגד הרפורמה המשפטית סייעו לחמאס
פרופיל המאמינים בקונספירציות
המחקר מציג פרופיל מעניין של מי שנוטים להאמין בתיאוריות קונספירציה:
המאמינים בקונספירציות הם ברובם המוחלט מצביעי קואליציה, פי 2 יותר מאשר מצביעי אופוזיציה
יש שיעור גבוה של מאמינים שבוחרים לא להשתתף במערכת הפוליטית
מאמינים בקונספירציות הם יותר צעירים באופן מובהק
יש יותר נשים המאמינות בקונספירציות מאשר גברים
מאפיין מרכזי של מאמינים הוא רמת חרדה גבוהה יותר לביטחונם האישי
רמת ההשכלה של מאמינים לרוב נמוכה יותר
ממצא בולט במיוחד הוא הקשר בין חשיפה לערוצי מדיה מסוימים לבין אמונה בקונספירציות. "ניתוחי עומק שביצענו מלמדים כי צפייה בערוץ 14 היא מנבא משמעותי לאמונה בקונספירציות," אומר ניר. "גם כאשר מחזיקים את כל שאר הפרמטרים קבועים, צופים קבועים בערוץ 14 מצביעים על גידול באמונה בקונספירציות."
השלכות האמונה בקונספירציות
המחקר מציג תמונה מדאיגה של ההשלכות החברתיות של אמונה בתיאוריות קונספירציה:
"לרוב, איום חיצוני משמש כנוגדן אפקטיבי לקיטוב חברתי," מסביר ניר. "אבל הממצאים שלנו מראים שבמקרה הזה, האיום החיצוני דווקא הגביר את הקיטוב. המלחמה לא רק שלא איחדה את החברה הישראלית, אלא העמיקה את הקרעים בין המחנות."
הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בקיטוב החברתי ובתמיכה באלימות פוליטית:
שיעור היהודים שהיו רוצים לחיות בחברה ללא מצביעי המחנה השני זינק ב-12%
שיעור הסבורים שאין להפעיל אלימות נגד מצביעי המחנה השני ירד ל-66% מהמשיבים
הנכונות לדון עם או להיות חברים של מצביעי המחנה הנגדי ירדה בכ-5%
"ממצאים אלה מהווים נורת אזהרה," מדגיש ניר. "האיום הקיומי הגדול ביותר שנשקף לחברה הישראלית אינו נוגע ליחסי החוץ שלה, אלא ללכידות בין הקבוצות השונות המרכיבות אותה."
סיכום הממצאים והמלצות
נכון למדידה האחרונה שנערכה במאי 2024, הציבור היהודי מקוטב יותר ממה שהיה טרם פרוץ המערכה – בכלל המדדים הרלוונטיים. הקרע המרכזי נתפס סביב סוגיות הנוגעות לצביון המדינה, בפרט ביחס לדת ומדינה.
מחקרו של נמרוד ניר זיהה שני מנגנוני השפעה מרכזיים המנבאים את עוצמת הקיטוב החברתי:
אמונה בקונספירציות – המנובאת על ידי פחד, חשיפה סלקטיבית לתקשורת מסורתית וחשיפה לרשתות חברתיות
תפיסות של פוליטיזציה של המערכה על ידי המחנה השני ועוצמת העמדות ביחס למתווה הגיוס ולצביון המדינה
מחקר זה, שנערך בהובלתו של נמרוד ניר, מספק תובנות חשובות ומחייב התייחסות מצד קובעי מדיניות וגורמים חברתיים. בעת שהחברה הישראלית ממשיכה להתמודד עם אתגרי המלחמה, הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף בגישור על הפערים החברתיים כדי לחזק את החוסן הלאומי.
קראו אייטם נוסף על נמרוד ניר: https://www.ynet.co.il/news/article/skda99hwp
