המהפכה הדיגיטלית שינתה את הדרך בה אנו מבינים את שדה הקרב ואת הדרכים בהן נלחמים. טכנולוגיות מתקדמות כמו סייבר, רובוטיקה ואוטונומיה מאתגרות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על ביטחון לאומי. כיצד השינויים האלו משפיעים על האסטרטגיות הצבאיות ומאיימים על ההרתעה המסורתית?
העידן הדיגיטלי, ששינה כמעט כל תחום בחיינו, לא פסח גם על תחום הביטחוני. מהפכת המידע שהתרחשה בעשורים האחרונים לא רק שיפרה את היכולות הטכנולוגיות של צבאות ברחבי העולם, אלא שינתה גם את התפיסות האסטרטגיות של איך מנהלים מלחמות. שדה הקרב, כפי שהכרנו אותו בעבר, השתנה באופן דרמטי – ויש להבין את השפעת השינויים הללו על הביטחון הלאומי, במיוחד בהיבטים של הרתעה, כניסת טכנולוגיות חדשות לתוך המלחמה, וההגדרה המחודשת של המושג "שדה הקרב".
מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) מזהה את ההתפתחויות האסטרטגיות בתחום הצבאי והביטחוני ככאלה המחייבות את מדינת ישראל לפתח אסטרטגיות חדשות, ולחזור ולבחון את האתגרים וההזדמנויות שמזמנת הטכנולוגיה החדשה במלחמות המאה ה-21.
מהפכת המידע והשפעתה על זירת הקרב
המהפכה הדיגיטלית שינתה את הדרך בה נאסף ומנותח המידע הקריטי במלחמה. לפני עשורים לא רבים, המידע הקריטי בשדה הקרב היה נמסר בדרך כלל דרך רדארים, סוכני שטח, ותחנות תקשורת. כיום, כל פרט קטן בשדה הקרב – אם מדובר במיקום של כוחות אויב או בתנאי מזג האוויר – ניתן להשגה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כגון רחפנים, לוויינים, ומערכות מידע חכמות. האסטרטגיות הצבאיות החדשות נשענות על המידע הזה, כשההצלחה תלויה במידה רבה במי שיכול לאסוף ולהפיץ מידע בזמן אמת ובצורה מדויקת.
בזירת הקרב הדיגיטלית, כל שנייה חשובה. כוח הלחימה היבשתי, האווירי והימי כבר לא נמצא בשדה הקרב בלבד. כיום, השדה הקרב הוא רב-ממדי – הוא משתרע גם על פני המרחב הקיברנטי, שם כל מתקפה יכולה לשתק את כוחות האויב, כמו גם את התשתיות האזרחיות.
הגדרה מחודשת של "שדה הקרב"
אם בעבר שדה הקרב היה מוגדר כמרחב פיזי בו מתרחשות פעולות צבאיות – בין אם בקרב ישיר או בהתקפות – כיום שדה הקרב הפך להיות הרבה יותר רחב. הגדרה זו כוללת כעת את המרחב הקיברנטי, את המלחמה התודעתית, ואת מלחמת המידע. דוגמאות לכך ניתן למצוא במלחמת הסייבר, שבה אויבים יכולים להיכנס למערכות המחשוב של מדינה ולשבש את פעולתה תוך זמן קצר, מבלי שייאלצו לשלוח אפילו חייל אחד לשדה הקרב. כמו כן, המלחמה התודעתית הפכה לכלי מרכזי במאבק. הפצת מידע שקרי או תעמולה ממומנת הפכה לכלי קרב לא פחות חשוב מאשר פגזים ורקטות. במלחמות מודרניות, המטרה אינה רק להכות את האויב בשדה הקרב, אלא גם למנוע ממנו להרגיש שהכוחות נחלשו ולהסיט את דעת הקהל המקומית והבינלאומית.
כניסת טכנולוגיות מתקדמות ללחימה
הקדמה הטכנולוגית הביאה לשדרוג ניכר ביכולות הצבאות המודרניים, אך לא רק בציוד הלחימה אלא גם במבני ארגון הצבא. כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), רחפנים, רובוטים ואפילו טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) נכנסו בשנים האחרונות לשירות הצבאות, והן מביאות עימן יכולות התקפה והגנה חדשות. הכטב"מים משמשים לא רק במודיעין אלא גם בהתקפות ישירות, והרובוטים קרקעיים מסייעים לפעולות פיזיות בשדה הקרב, ממטעני חבלה ועד לשינוע ציוד במצבים של סיכון חיים. עם זאת, גם השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מחייב חשיבה מחדש על מושג ההרתעה. אם בעבר הייתה ההרתעה מבוססת בעיקר על תצוגת עוצמה צבאית פיזית, היום ההרתעה נעשית לא רק באמצעות כוח אלא גם באמצעות פיתוח טכנולוגיות שעשויות להרתיע את האויב מלהתמודד מולן.
שינוי במושג ההרתעה
הרתעה, שהייתה פעם כלי בסיסי במערכת הביטחונית, השתנתה באופן משמעותי בעידן הדיגיטלי. במקום הסתמכות על הוכחת עוצמה פיזית, היום האיומים מבוצעים פעמים רבות במרחב הקיברנטי. ההרתעה נבנית גם על היכולת להציג את כוחות הצבא המתקדמים מבחינת יכולת סייבר, יכולת חדירה למערכות אויב, ואף השפעה על דעת הקהל בעזרת כלים דיגיטליים. נוסף על כך, כוח סייבר התקפי יכול ליצור הרתעה של ממש, שבה ניתן להשבית או לשבש תשתיות קריטיות של האויב מבלי לשלוח אף חייל לשדה הקרב הפיזי. מעניין לציין כי מדובר בשינוי פרדיגמטי שמחייב את הצבאות להיערך לא רק בשדה הקרב, אלא גם בשדה הקרב הדיגיטלי.
אתגרים חדשים לביטחון לאומי
האתגרים החדשים לביטחון לאומי הם מורכבים ומגוונים. אחד האתגרים העיקריים הוא ההתמודדות עם אויבים שאינם בהכרח מדינות, אלא קבוצות טרור, ארגוני פשע חוצה-לאומיים או אפילו שחקנים לא מדינתיים. כל אלה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי לשבש את יציבותן של מדינות, לרוב באמצעים דיגיטליים. נוסף לכך, ישנם אתגרים כמו ההגנה על תשתיות קריטיות במדינה, שמקשות מאוד על התמודדות עם איומים טכנולוגיים. תקיפות סייבר, שימוש במידע שקרי ומניפולציות בשוקי ההון – כל אלה מהווים אתגר נוסף לביטחון הלאומי.
ככה חוקרים כיום את שדה הקרב הדיגיטלי
מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) עוסק בניתוח אסטרטגי של מגוון האיומים וההזדמנויות שזמינות לעולם המודרני בתחום הביטחוני. המכון מבצע מחקרים, כנסים ופורומים שמנתחים את השפעת הטכנולוגיה על הביטחון הלאומי. לאור ההתפתחויות האחרונות בשדה הקרב הדיגיטלי, המכון מייעץ למקבלי ההחלטות בישראל לעדכן את האסטרטגיות הביטחוניות ולהתאים את גישות ההרתעה וההגנה לשדה הקרב החדש. בעיני המכון, לא מדובר רק בטכנולוגיה, אלא במפנה תפיסתי שבזכותו הביטחון הלאומי משתנה, והאסטרטגיות צריכות להתאים את עצמן למאה ה-21.
במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון טוענים כי העתיד שייך למי שיידע לשלב בין יכולות טכנולוגיות מתקדמות לבין גישה אסטרטגית שתשמור על יציבות, עוצמה והרתעה.
