תאונת עבודה היא אירוע שאף עובד אינו מעוניין לחוות, אך לצערנו היא יכולה לקרות לכל אחד. לצד הכאב הפיזי והנפשי שנגרם לנפגע, קיים גם היבט כלכלי משמעותי של אובדן ימי עבודה. בכתבה הבאה, נעסוק בזכאות לתשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה, משך הזכאות, הקשר בין דמי פגיעה לימי מחלה, וגובה התשלומים שהעובד עשוי לקבל.
הכתבה בשיתוף עם עורך דין תאונות עבודה שהינו גם עורך דין תאונות דרכים.
מי זכאי לקבלת תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה?
תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה ניתנים לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם או בעקבותיה, בין אם מדובר בעובד שכיר ובין אם בעובד עצמאי. הזכאות מחייבת הכרה של הביטוח הלאומי באירוע כתאונת עבודה, לאחר בדיקת הנסיבות והמסמכים התומכים בתביעה.
נפגעים בתאונת עבודה זכאים לשני סוגי תשלומים:
-דמי פגיעה מהביטוח הלאומי – המשולמים על אובדן כושר עבודה זמני.
-ימי מחלה ממעסיק – בכפוף לצבירת ימי מחלה ולעמידה בתנאים שנקבעו בחוק.
לאיזו תקופה משולמים תשלומי דמי פגיעה בגין תאונת עבודה?
דמי פגיעה המשולמים על ידי הביטוח הלאומי מכסים תקופה של עד 91 ימים ממועד הפגיעה, בתנאי שהעובד אכן הוכר כזכאי לכך. חשוב לציין כי דמי הפגיעה נועדו לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו במהלך תקופה זו, ולכן הם אינם משולמים עבור ימי היעדרות שאינם קשורים לפגיעה עצמה.
לאחר תום 91 הימים, אם הנפגע עדיין אינו כשיר לחזור לעבודה, עליו לפנות לביטוח הלאומי לבחינת זכאות לנכות זמנית או קבועה.
האם דמי פגיעה מכסים את כל ימי ההיעדרות מהעבודה?
לא בהכרח. דמי פגיעה משולמים לעובד החל מהיום השני שלאחר התאונה ועד תום התקופה המוכרת של 91 ימים. עם זאת, היום הראשון שלאחר התאונה אינו מכוסה בדמי פגיעה והוא באחריות המעסיק, אשר עשוי לקזזו מימי המחלה הצבורים של העובד.
החריגים:
במקרה שבו תקופת ההיעדרות נמשכת פחות משלושה ימים, הנפגע לא יקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. במצב כזה, המעסיק עשוי לשלם עבור ימי ההיעדרות מתוך יתרת ימי המחלה.
האם ניתן לקבל תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה בנוסף לדמי פגיעה?
לא. לפי החוק, עובד אינו זכאי לקבל תשלומי ימי מחלה מהמעסיק עבור אותו פרק זמן שבו הוא מקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי.
ההיגיון העומד מאחורי כך הוא מניעת כפל תשלומים, שכן דמי הפגיעה נועדו להוות תחליף לשכר העבודה שאבד.
עם זאת, במקרים שבהם העובד אינו זכאי לדמי פגיעה (לדוגמה, אם תקופת ההיעדרות קצרה מ-3 ימים), המעסיק עשוי לשלם לעובד מתוך יתרת ימי המחלה שצבר.
הקשר בין משך ההיעדרות לתחילת הזכאות לדמי פגיעה
זכאות לדמי פגיעה מתחילה מהיום השני לאחר הפגיעה, בכפוף לאישור רפואי המציין את תקופת אובדן כושר העבודה. המשמעות היא שבמקרים שבהם הנפגע נעדר מהעבודה למשך יום אחד בלבד, הוא לא יהיה זכאי לדמי פגיעה כלל.
מה גובה דמי הפגיעה שישולמו לנפגע תאונת עבודה מהביטוח הלאומי?
גובה דמי הפגיעה מחושב כאחוז משכרו היומי הממוצע של העובד ב-3 החודשים שקדמו לתאונה:
75% מהשכר היומי הממוצע – זו התקרה לדמי הפגיעה היומיים.
קיימת תקרה מקסימלית לסכום דמי הפגיעה היומיים, כפי שנקבעה בחוק ומשתנה מעת לעת.
מי הגורם המשלם לעובד את דמי הפגיעה עקב תאונת העבודה?
במהלך 13 הימים הראשונים של תקופת ההיעדרות, המעסיק משלם לעובד את דמי הפגיעה, בתנאי שהעובד עומד בתנאי הזכאות. לאחר 13 ימים אלו, התשלום מועבר לעובד ישירות מהביטוח הלאומי.
תהליך הגשת תביעה לדמי פגיעה
כדי לקבל את דמי הפגיעה מהביטוח הלאומי, על הנפגע להגיש תביעה הכוללת:
-טופס 250 (לשכירים) או טופס 283 (לעצמאים) – דיווח על תאונת עבודה.
-אישור רפואי ראשוני על פגיעה בעבודה – מטעם הרופא המטפל.
-אישור היעדרות מהעבודה – המפרט את תקופת אובדן כושר העבודה.
-מסמכים נוספים כמו תלושי שכר, אישורי נוכחות ודוחות רפואיים.
