בקשה ליישוב סכסוך- מה זה אומר?
מתכננים להגיש תביעה לגירושים או תביעה אחרת נגד בן משפחה שלכם כמו הורה, ילד, בן זוג או בן זוג לשעבר? לא תוכלו לעשות זאת לפני שתגישו בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט. כן, גם בענייני גירושים, מזונות ועוד – תצטרכו לעבור את שלב יישוב הסכסוך לפני שתוכלו לתבוע. השלב לא מורכב, אבל חשוב להבין מה הוא כולל ומה מצופה מכם במהלכו וכן, גם מה הזכויות שלכם.
בני משפחה רבים נהגו להגיש תביעות האחד כנגד השני לבתי המשפט, מה שהוביל לעומס על המערכת, למאבקים ארוכים ולעלויות כספיות גדולות לצדדים. על מנת לתת מענה לאתגרים אלו, הוחלט על חובה בהגשת בקשה להליך יישוב סכסוך בבית המשפט, בטרם הפתיחה בהליכים משפטיים. בזמן זה, מתגייסת יחידת הסיוע שליד בית המשפט לנסות ולקדם את הפתרון באמצעות הליך גישור. אז כמה זה יעלה? כמה זמן זה לוקח, ומה עושים במקרה שהליך הגישור לא צולח? על מנת לתת מענה לשאלות אלו ועוד, פנינו לעורך הדין לענייני משפחה עודד וולף.
כתובת אתר: https://www.wolf-law.co.il/
טלפון ליצירת קשר: 08-8585287
כתובת: דרך הנפת הדגל 7, בניין C, "יובלים", נס ציונה
מייל ליצירת קשר: [email protected]
אז אי אפשר ישר לתבוע בני משפחה?
התשובה בגדול היא לא. בהנחה שמדובר בבן משפחה כמו בן זוג (גם לשעבר), הורה או ילד, שמעוניינים לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה ושני בני המשפחה מתגוררים בארץ – חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני התביעה. באותיות הקטנות כמובן יש מקרים בהם החובה לא קיימת. בנוסף, ניתן למשל להגיש בקשה לסעד דחוף ללא בקשה ליישוב סכסוך.
אז מהי בקשה ליישוב סכסוך ואיך מגישים אותה?
בקשה ליישוב סכסוך היא תהליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוך בין בני משפחה, שעשוי להחליף פנייה להליך משפטי. על מנת להגיש את הבקשה, האדם או עורך דין מטעמו, ממלא מסמך אותו יש להגיש למזכירות בית המשפט או בית הדין הדתי הרלוונטי (בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דרוזי ובית דין נוצרי). יש לשלם אגרה על ההגשה. במהלך התקופה ישנו עיכוב הליכים, מה שאומר שלא ניתן להגיש תביעה בנושאי הסכסוך. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לקצר או להאריך את התקופה באמצעות הגשת טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים.
מה קורה במהלך התקופה של עיכוב ההליכים?
בני המשפחה יוזמנו ל-4 פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום), אשר מתקיימות ביחידת הסיוע שקרובה לערכאה השיפוטית. כל הפגישות צפויות להתקיים במסגרת 45 ימים מהיום בו הוגשה הבקשה. מטרות הפגישות הן ניסיון פתרון משותף בשולחן הדיונים, וניסיון להגיע להסדרים בהסכמה ובדרכי שלום.
מה החובות לגבי ההגעה?
החובה הראשונה היא ששני הצדדים מחוייבים להתייצב לפגישות, שכן הדבר שקול להזמנה לבית המשפט. בפגישה הראשונה על שני הצדדים להתייצב לבדם, ללא עורכי דין מטעמם.
מה הזכויות?
התהליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום. כאמור, בפגישה הראשונה אין אפשרות לצרף עורכי דין, אך מהפגישה השנייה ניתן. במידה והושגו הסכמות בפגישות אלו, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי על מנת לתת להסכם תוקף של פסק דין. אם אין הסכמות, יש להודיע על החלטת הצדדים בדבר המשך ההליך החלופי בתוך חמישה ימים. הדבר נעשה באמצעות טופס ייעודי אותו יש למלא.
זכות נוספת היא לייעוץ וליווי משפטי של עורך דין וכן להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר בהמשך, במידה והאדם זכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי, מטעם האגף לסיוע משפטי.
מה עושים בתום התקופה?
ניתן להחליט האם להמשיך באמצעות הליך חלופי כמו גישור, ייעוץ, טיפול משפחתי או זוגי או גירושים בהסכמה. במידה והוחלט על כך, יסכמו ביניהם הצדדים על תקופת עיכוב ההליכים ויפנו לאיש המקצוע הרלוונטי. עלויות שכר הטרחה של שלב זה עוברות לאחריות הצדדים.
במידה והצדדים החליטו שאינם מעוניינים בהמשך הליכים חלופיים, רשאי הצד שהגיש את הבקשה להגיש תביעה. ישנו פרק זמן מוגדר לכך ולאחריו הצד השני יכול גם כן לתבוע.
לסיכום, החוק שעיגן את נושא ההתדיינות בסכסוכי משפחה, רואה לנגד עיניו הן את טובת המערכת העמוסה, והן את טובת בני המשפחה. כמו לכל חוק והגדרה, גם כאן יש סייגים שונים שתוכלו להישען עליהם במידה והם רלוונטיים למקרה הפרטני שלכם.
במקרים של סכסוך משפטי, כמו בכל סכסוך, רצוי שתהיו מלווים על ידי עורך דין לענייני משפחה. איש מקצוע מיומן, ידע לייעץ לכם בשלבים השונים של התהליך, להכין אתכם למה שצפוי לקרות, ולסייע לכם למצות את זכויותיכם בתהליך הזה.
