הדרכת הורים היא מרכיב חיוני בסיוע למשפחות בהתמודדות עם קשיים בהתנהגות של הילדים, ובעקבות זאת, במערכות יחסים לא פשוטות אשר גורמות להרגשה לא טובה בבית.
הדרכת הורים יכולה לסייע להורים לעזור לילדיהם לצמוח ולהפוך למבוגרים מצליחים ואחראים, אשר מרגישים שהוריהם גידלו אותם כראוי.
הדרכת הורים יכולה להינתן כחלק מהטיפול של ילדכם, או באופן נפרד, ללא תהליך טיפולי של הילד.
הדרכת הורים
אורי בר – מרכז בר
פוסט זה בבלוג ידון כיצד הדרכת הורים טובה יכולה לעזור ליצור סביבה בטוחה לילדים ולטפח התפתחות של קשר משמעותי ובריא בין הורים וילדיהם.
יש הרבה נושאים חשובים שעולים בדרך כלל בתהליך של הדרכת הורים – הפעם נעסוק ב-3 נושאים שמהווים את הבסיס לתהליך הזה –
1. הבנת הקושי.
2. שינוי השיח מתוך ההבנות החדשות.
3. יצירת אמון ובניית קשר המבוסס על שיתוף פעולה וכבוד הדדי, תחושת שייכות ואהבה.
אילוסטרציה: משפחה משחקת יחד בחוץ, צוחקת ונהנית אחת מחברת זו
אז מהו בעצם הקושי ב- הדרכת הורים טובה?
אחת הסיבות הנפוצות ביותר לחילוקי הדעות בין הורים וילדים היא דרישת ההורים שהילד יראה דברים כפי שהם רואים אותם ויגיב בהתאם – למרות שברור שנקודות המבט של ההורה והילד שונות.
כל צד בטוח שהתנהגותו מוצדקת, וזו של האחר חסרת הגיון.
הילד, מתוך תלותו המוחלטת בהוריו, לעתים נכנע לדרישה שלהם, אך אין זה אומר שהוא מסכים איתם או מקבל את עמדתם – וכך הוא עלול לפתח התנגדות נוספת לשיתוף פעולה איתם.
כהורים, בעיקר לילדים צעירים, הרבה פעמים אנחנו מנסים למנוע מהם את הקושי, להרחיק אותם מהכאבים וההתמודדויות של החיים.
זה לא באמת יעבוד, אין דרך לעשות את זה.
במקרים רבים, זה נחווה על ידי הילד כגוננות יתר, שבין היתר גורמת לו להרגיש חסר כוחות, חסר ערך.. ומצד שני, אנחנו רוצים שהילד יהיה ממושמע, שישמע להוראות ויקבל מרות. זה גם לא תמיד עובד, הוא הרי לא רובוט, ואנחנו גם לא רוצים שהוא יהיה "כבוי" או "מרצה".
לרוב הקושי מופיע בצורות התנהגות שונות, שגורמות להפרעה בתפקוד הרגיל, הנעים והטוב של המשפחה.
לדוגמא – אלימות בין האחים בבית, התחצפויות כלפיי ההורים, התנגדות למילוי המשימות בבית, קושי בהצבת גבולות וכללים ברורים בנושאים שונים כמו – אוכל, שינה, מסכים ועוד.
ההורים בדרך כלל יגיעו למטפל ויספרו על כל הדברים ש"הילד עושה, או לא עושה". אכן, זה עלול להיות מצב מסובך ובעייתי, ובאמת שההורים צודקים, והילד לא מתנהג כמו שצריך.
אבל… וננסה בעדינות להבין, מבלי לשפוט או להיות ביקורתיים כלפי ההורים.
יכול להיות שחלק מההתנהגות של הילד קשורה באופן מסוים לדברים שקורים בבית – כמו למשל: ביקורת, כעס, צעקות, איומים, הטפות, זלזול, הערות מעליבות, ומצד שני: פינוק יתר, דאגת יתר, הבטחות מיותרות, תחנונים, רחמנות, תחושת אשמה של ההורים.
כלומר, שתי קצוות הקשת מופיעות כאן, והילד נע בין תחושת בטחון מופרזת ולא מותאמת, לבין תחושת נחיתות וחוסר ערך.
מופיעים הרבה פיצולים- בין טוב לרע, בין נוכח לנעדר, בין צודק לטועה ועוד. ההורים בלי לשים לב מתנהגים בצורה לא עקבית, לעתים לא פרופורציונלית, ובעצם במקום שהמצב יירגע וכל אחד יעשה מאמצים לשיתוף פעולה ולשיפור האוירה, כל אחד מתבצר בעמדתו, מרגיש עוד יותר "צודק", ובעצם מונע את השינוי המיוחל.
אילוסטרציה: איור של הורה וילד מחזיקים ידיים והולכים יחד
מהו השינוי בשיטת הדרכת הורים ?
אנחנו מתחילים להבין את הדינמיקה בבית.
אנחנו מדברים על זה בחדר הטיפולים, ומכירים במציאות הלא נעימה, אך מבינים שאפשר לשנות. ראשית, אפשר לשנות את ההבנה שלנו, ואז נוכל לשנות את הדינמיקה בין ההורים לילד.
הילד לא זקוק ל"הפקות יום הולדת" יקרות, מתנות יקרות, מסכים משוכללים עד בלי סוף, הוא זקוק לאהבה פשוטה, לאמון, לתקשורת רגילה.
ביחד עם ההבנות החדשות אנחנו מתחילים בשינוי השפה והשיח.
במקום להיות תגובתיים ולא אפקטיביים, במקום להיות חזרתיים ולא קשובים – אנחנו מגיבים ממקום אחר. חשוב מאד להבהיר את הגבולות והכללים, ובעיקר חשוב להיות עקביים.
נבחר את "המלחמות" שלנו, ואת מה שלא "הכי חשוב" אפשר ורצוי בתור התחלה להניח בצד, לוותר עליו. אנחנו מתחילים להגיב פחות, וכאשר אנחנו מגיבים, נקפיד שהשפה תהיה חיובית – במקום להגיד אסור, נגיד מה מותר, במקום להגיד שאי אפשר, נגיד מה אפשר, במקום להתלונן או לקטר, נבקש בקשה.
נהיה ברורים ומחוברים לעצמנו כהורים וכבני אדם, ואז נוכל להגיב ממקום טוב, לא ממקום של מאבק. באופן הזה הילד ירגיש בטוח יותר ונינוח יותר, וירצה במקום להילחם בנו, לשתף איתנו פעולה, כי זה הרי בשבילו ולטובתו.
כיצד בונים קשר המבוסס על אמון בין הורים לילדים, קשר של שיתוף פעולה ואהבה?
ההתנהגויות שמקשות עליכם בבית, ושהביאו אתכם לחפש עזרה, אינם סימן לכישלון, ואינן "חוק טבע" שעליכם להשלים אתו או לחיות בצילו.
אפשר לראות את המצב, כולל ההתנהגויות, כולל הסימפטומים שהילד חווה, כסוג של הזמנה.
אם ננסה להבין את הסיטואציה כהזמנה לשינוי, הזמנה למסע למציאת הדרך המתאימה לנו, הזמנה לתיקון המצב, גם האישי וגם המשפחתי – נוכל לבחור להתבונן לעומקם של הקשיים, ולמצוא את הכוחות להתחזק ולהתפתח.
הקשבה, פתיחות, סקרנות ללמידה, התמדה ונחישות, כל אלה יעזרו לכם לקבל שליטה על המצב ולשנות אותו.
כהורים תוכלו להשיב לעצמכם את היכולות החשובות שיעזרו לילדכם לראות אתכם כדמות אוהבת, מטפחת, מכילה, מעודדת, מעצימה ומשרת בטחון.
היחסים במשפחה יבוססו על קרבה, הבנה, הכרה, קבלה, שיתוף פעולה ואהבה. כשנולד לכם תינוק, אתם אוהבים אותו כפי שהוא, שמחים אתו, מחייכים אליו, מטפחים אותו בהנאה ובשמחה, גם כאשר זה קשה (גם אם הוא עייף או רעב).
כאשר התינוק הזה הופך לילד ואח"כ לנער- עדיין אפשר להמשיך לגדל אותו מתוך אותה עמדה, על אף הקשיים והבלבול שמופיעים בדרך, וזה קורה מתוך הבנה ותשומת לב מכוונת שעוזרת לנו להתמודד ולהתגבר על הקשיים והאתגרים.
